טרילוגיית סוכות – ארבעת המינים

IMG_20140808_191425 (Large)

"היא לא תשכח לשים

לולב והדסים

ענף של ערבה ירוק

רימון בתוך עליו

וכל פירות הסתיו

עם ריח בוסתנים רחוק…"  (נעמי שמר)

 

שלומית בסוכת השלום דואגת לשים את כולם מאוגדים.

ארבעת המינים הם הפסיפס של החברה שלנו.

בכל מפגש, צומת, ככר, פינת רחוב אנחנו פוגשים:

את האתרוגים אנחנו רואים ומריחים ממרחקים.

את ההדסים אנחנו פוגשים ומתבשמים, אך בדרך כלל בטעם, חסרים.

את הלולבים אנחנו נהנים מטעמם, אך הם אינם מריחים.

את הערבות, אלו שגדלו על ערבי נחל, אותם אנו מתקשים להריח ולראות. נוכחותם נעדרת בעינינו.

 

יש רגעים שהמציאות מזמנת לנו, לעצור ולהתבונן בגובה העיניים.

להסתכל על האחר, רגע לצאת מעצמי, לקבל את נוכחותו, לתת לו מקום וללמוד ממנו, ממך על עצמך.

בחרתי לחלוק אתכם שני פרויקטים מתחומי האמנות שמזמנים לנו מפגש עם האחר:

הפרויקט הראשון הוא השיר 'שוים' בביצוע של עילי בוטנר ורן דנקר בשפת הסימנים של  כנפיים של קרמבו, שבכל פעם שאני שומעת ורואה אותו הוא נוגע:

https://www.youtube.com/watch?v=KWcyMT38ZJA

הפרויקט השני הוא של הצלם אמן יאן גרינשטיין בתערוכה שהציג  25 צילומים בשחור לבן העוסקים בנושאים חברתיים:

http://www.yg-photo.com/realities-of-life/eft2ordf3dc93bzhjhrmd5iujxmkkq

 

ובסוכה שנאגד את ארבעת המינים,

"…נזרום ביחד עד אין סוף
שנייה לפני שקו החוף מגיע". (עילי בוטנר)

המשך יבוא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *