תשעז

לפני שהשנה החדשה נכנסת אנחנו נפרדים. לא תכננו פרידה שכזו, היא תפסה אותנו ממש בימים האחרונים, בסיומה של השנה. נכון שבכל שנה אנחנו נפרדים מהשנה שעברה – מחוויות שהיו, טעיות שנעשו. אנשים, חפצים, שירים, הרגלים, נופים, טעמים. השנה, מרגיש לי אחר. תשעז בא מהשורש העז, בהגדרה המילונית – להחצין, להפגין אומץ וקור-רוח. בשנתיים האחרונות, יש

עוד >>

שלכת לונדונית

שבתי מלונדון וכולה מכוסה מרבדים. העצים נותרו בחלקם מכוסים עם גוונים וצבעים עוצרי נשימה. בריצה בהייד פארק, זמן למחשבות, לא יכולתי שלא לעצור, להשתהות ולחשוב על תופעת הטבע – השלכת – ואיפה היא פוגשת אותי? מסוף הקיץ מתחיל שינויי הצבע בעלים, הימים הולכים ומתקצרים, שעות האור פוחתות ואיתן מתחלף הצבע הירוק לשלל גוונים. העץ מתכונן

עוד >>

פרידה מהארץ

לאחרונה בעקבות שינוי הסטטוס שלי עשיתי חשב מחדש על כל המאזן הביתי. סעיף, סעיף עברתי עד שהגעתי אליו. לזה שכל בוקר אני פוגשת, לצד כוס אספרסו, מדפדפת, מתעדכנת, לעתים גוזרת עם הבן כתבה לבי"ס, או קוראת כותרת עם הגדול ומספיקה לשוחח רגע לפני שכל אחד פונה לעיסוקו בבוקר. בסופי שבוע אני רק מחכה להחזיק ביד את

עוד >>

הוא כבר כאן

שבבקרים מנשבת רוח קרירה על הפנים ואנחנו עם חולצת פיג'מה קצרצרה ושמיכה דקה. אנו ניגשים לארון ושולפים את החולצה הארוכה הראשונה מהמדף העליון. שבערבים החושך יורד מוקדם ולרגע נדמה שהשעה כבר  עשר בלילה. אז מתחיל איזה קור לא מוסבר, מסמר את הגוף ומרגישים צורך להתעטף ולעטוף. שהמשקה של הערב הוא בחירה בתה חם עם פתיבר,

עוד >>