זמן מדבר

  מאז ומתמיד היתה לי משיכה למדבר, לגווני הצהוב הפרוסים על מרחבים עצומים עם משחק של גבהים ועוצמה, שקשה להסביר במילים. לכן כשבאה הזדמנות להדרים, אני הראשונה לקפוץ על העגלה ושל זה מצטרפת התנסות של DIY זה הופך למו – שלם. יום חמישי בבוקר, עם הפנים לכיוון ירוחם, נסענו בשתיים לחווית אריגה מדברית. את פנינו

עוד >>

2015

בין טיפות הגשם – צפופות ומרטיבות, דקיקות ומרעננות, עם הפגות לפרקים ושמש מבצבצת, אני מסכמת את השנה שחלפה. היה בה הכל מכל, יום הולדת בשליחות אמנות ויום הולדת Y40, הליכה בלוט בערפל עם סערה שבחוץ ובפנים, פרידה מהארץ, צביעת הבית, FRESH, טיסה בכדור פורח, בילוי לילה לבן TLV, קפיצה לשוקה, הרצאה אישית על טרנדולוגיה, תחפושת בפורים

עוד >>

סיומות

יש כל מיני סיומות מסביבנו – סיומות של מילים, סיומות של דומיין, סיומות במכתבים. אבל אני רוצה לרגע לעצור ולהשתהות על סיומות מסוג אחר. הן קורות מתחת לאפנו, אך הראדר השחוק שלנו מתקשה לקלוט את ההזדמנויות. כן כן, אמצע יוני, זו תקופה בה אנחנו עדיין קמים לשגרת בוקר של הכנת סנדויץ, עבודה, אך באויר מתחילים להריח

עוד >>

לוט בערפל

מזג האויר בהחלט השתגע. כל בוקר אנחנו קמים  לאקלים שונה לגמרי מהיום הקודם. היום בבוקר חיכתה לי הפתעה. במבט מהמיטה אל עבר המרפסת, זאת בעקבות שינוים במיקומים בחדר, לא היה ניתן לראות דבר. "את הארץ כיסה ערפל", כדברי הקריין ואני התקשתי לראות מעבר לברוש בחצר. במבט אחד הערפל נראה כיער עבות מלא קסם. סממני המקום

עוד >>

IMG_20141231_000715 (Large)רגע לפני שאנחנו משיקים לחיים את השמפניה, מחליפים ספרה, רצות לנו בראש התמונות, המילים, הרגעים, הטעמים של השנה החולפת, 2014.

אז איך מסכמים 365 יום ב – 365 מילים? אתגר.

מסכמים את מה שזוכרים, מה שהשאיר סימן, מה שריגש, מה שהסעיר ומה שנעים בלב.

החויה היוצאת דופן של השנה היא המסע של  12 יום בגווטאמלה עם 40 נשים עם סיפורי חיים מאלפים, נוהגות בג'יפים ומתנסות בלהיות מלכה של החיים.

הספר שהשפיע על בחירותי ועל הדרך שלי להתנהל אל מול בחירות האחר הוא ללא ספק  'ללכת בדרכך' של ג'וג'ו מוס, הפוסט שכתבתי.

בקטגוריות הסרטים, הסרט שעולה לי הכי חזק הוא 'אשמת כוכבים', יש בו עולם שלם של אופטימיות בהתמודדות קשה של החיים.

במדור האוכל, יש הרבה, אך המנצחת היא הפיתה של איל שני, 'המזנון' , עם התפוח האדמה המעוך, באמת אין דברים כאלה.

המילה, יותר נכון צמד מילים, שהשתמשתי בהן הכי הרבה פעמים השנה, 'הכל בסדר'. מה שלעתים גרם לאנשים קרובים קצת להתעצבן מצרור האופטמיות שלי.

אם הייתם שואלים אותי לפני שש שנים מה הספורט של השנה עבורי, סביר להניח שהייתי אומרת: Next לשאלה הבאה. השנה הפתעתי את עצמי, העזתי לצאת לים וללמוד סאפ עם חברה טובה ואליה צירפנו חברה מהספורט השני של השנה TRX. יחד יצאנו לשיט לילי על קו האופק התל אביבי עם המועדון שלי , מועדון לב הים.

השנה הסרתי את מראה העדויה והשארתי לי פריט אקססוריז מוביל. לפני שנה ב – 2013, אמא שלי רצתה לקנות לי שרשרת אצל מעצבת כמתנה לעבודה שהייתי אמורה לקבל תשובה, אך אמרתי נחכה. באה לה 2014, שוב הזדמן להגיע לאותה מעצבת, הפעם אמא לא ויתרה ואמרה יאללה תתפנקי כבר איתה לעבודה שתבוא.  כך באה לה מאהבה, העבודה שלי היום. שוב עם התובנה של לזמן לחיים ולא לחכות.

בסעיף החלומות, האמת שיש לא מעט, עבור הילדים שלי הוא כניסתה של ניקי, כלבת ביגל, לביתנו. למי שמכיר אותי זה ממש לא היה ברשימת החלומות שלי, אולי ברשימת הסיוטים. מבטיחה לכתוב על זה פוסט בהמשך, מודה עדיין לא בשלה.

כן יש דברים שאנחנו צריכים להבשיל לתוכם, כך החלום לבלוג 40DIY, קרם עור וגידים וכמו לידה מחדש בא לעולם וצובע את ימי, לילותיי ומלמד אותי כל פעם מחדש כמה חשוב בחיים –  Dare to choose your way בדרך של DIY.

את העיצובים המדליקים ביותר השנה ראיתי בברלין בנסיעת בנות עוזיאל.

היו הרבה אנשים שנפרדנו מהם השנה, מנהיגים, מדענים, פוליטיקאים, שחקנים ואנשים שהצליחו להגיע כמעט עד  120. אך לכל אחד מאיתנו יש את הפרידה שלו. עבורי השנה היו אלה הדודה והדוד, פרידה מהדור הירושלמי של הספר 'מלכת היופי של ירושלים'.

בתחום החידושים הוא היכולת ללקט מהעולם הוירטואלי מפגשים, כנסים, אנשים מעולמות תוכן של אמנות, יצירה, עסקים ולהביא אותם אל העולם הפיזי של היום יום ופשוט ליצור.

עם מדובר על חשיפה ולמידה משמעותית עם אימוץ והטמעה של עקרונות  הוא הקורס של  'פיזיקה משפחתית ', שותפות קסומה של שתי נשים יקרות, שהשפיעו רבות על האינטראקציות היומיומיות שלי בתוך המשפחה.

יש עוד הרבה אירועים, אנשים, סיפורים שהיריעה קצרה מדי מלהכיל.

דבר אחד משמעותי שאני יודעת, ששנת 2014 היתה עבורי שנה של טשטוש גבולות בין הפרטי לציבורי בין הבית למקצועי וישנה זרימה טבעית ושלמה.

אז מה אני משאירה מאחור ב – 2014 –

את החשש, הדמעות, הלוחשים והסקפטיות.

ומה אני לוקחת איתי למסע  של  2015 –

תיק גב ובתוכו  5 פריטים: מצפן, העיפרון הסגול, מצית אנושית, אסימון וגופיה טרמית (מלכה תמיד נשארת מלכה).

אז מה הסיכום שלכם, מה אתם משאירים ולוקחים?

שתהיה לנו שנה אזרחית חדשה עם בחירות, חלומות, עיצובים, חידושים והתחלות חדשות.

אז לחיים ואל תשכחו את הנשיקה.

ללכת בדרכך

מעטים הספרים שאני עוצרת את היום יום, המטלות, המשימות ונשאבת לתוך העלילה, נותנת לדמות להיכנס ולגעת בתוכי, בנפש. זה קרה לי לאחרונה עם הספר 'ללכת בדרכך' מאת ג'וג'ו מויס , כמו אהבה ממבט ראשון התאהבתי בלואיזה וויל. סיימתי את הספר בלי אויר נשימה ועם הרבה שאלות על בחירות, אנשים, דרך והתיישבתי לכתוב את השורות הללו. מהרגע שאני

עוד >>

הוא כבר כאן

שבבקרים מנשבת רוח קרירה על הפנים ואנחנו עם חולצת פיג'מה קצרצרה ושמיכה דקה. אנו ניגשים לארון ושולפים את החולצה הארוכה הראשונה מהמדף העליון. שבערבים החושך יורד מוקדם ולרגע נדמה שהשעה כבר  עשר בלילה. אז מתחיל איזה קור לא מוסבר, מסמר את הגוף ומרגישים צורך להתעטף ולעטוף. שהמשקה של הערב הוא בחירה בתה חם עם פתיבר,

עוד >>

הנאה קטנה על הדרך

  הנאה קטנה על הדרך בחיפוש אחר הנאות קטנות ומה עושה לי טוב. גיליתי שיש משהו שיכול לצבוע לי את היום באחד מצבעי הקשת, לפעמים מבלי שארגיש ולעיתים זה הולך איתי עד סוף היום. אתם בטח סקרנים לדעת מה זה. זה הקפה של הבוקר. לאנשים שאוהבים קפה, יש קפה לרגע שבו מתעוררים וצריכים את הקפאין

עוד >>