תודה

IMG_20140808_191425 (Large)זה כבר כמה ימים שאני מסתובבת עם מחשבות על יום הכיפור הנוכחי, איזה סוג של סגירת מעגל וחשבון נפש אני בוחרת לקיים השנה.

מה שהיה ברור כהנחת מוצא, שאני לא רוצה להיות בהלקאה עצמית (מזה נפטרנו שנה שעברה בפולניה) ולעבוד בפנקסנות, ממי אני אמורה לבקש סליחה.

אחד הכיוונים שהיו לי לחשבון נפש הוא מקום של חיפוש אחר רגע שיא – מכונן, שהיה לי השנה. זה בעקבות חויה של יום שעברתי במסגרת העבודה (על זה אקדיש פוסט נפרד וייחודי). זה כיוון חיובי ונכון, אך עדיין אולי כי קרה כל כך הרבה השנה, שקשה לי לסמן אותם ואולי פרספקטיבת הזמן תאפשר לי להאיר את אותו הרגע.

אחד הדברים שעשיתי לקראת כיפור, מעבר להכנת האופניים, הוא שטיפת האוטו, סוג של הכרת תודה על היותו משרת אותי נאמנה כל ימות השנה. פשוט כי זה באמת עבר את הגבול ולא היה ניתן לראות דרך הזגוגית של המראה וביום כמו כיפור חשוב לראות מבעדה.

אז תוך קריאה במוסף, נתקלתי במחקר שהתפרסם של פרופ' אורן קפלן, שאומר על סמך נתונים את מה שאני חושבת ומאמינה בו – שבקשת סליחה היא רעיון יפה, כי אנחנו פותחים דף חדש, אך המיקוד פה הוא בדברים הרעים שעשית בעוד שהמעשים הטובים שעשית או עשו עבורך נעלמים מן העין.

דווקא הכרת תודה היא שחשובה לנפש, כי ככל שאנחנו מכירים יותר תודה אנחנו יותר מרוצים מהחיים ויש לנו חוסן נפשי להתמודד עם מה שמביאים איתם החיים.

אז חשבון הנפש שלי השנה הוא בהכרת תודה.

אני מגלגלת את השנה שחלפה,

חודש בחודש, יום ליום, כי הימים והלילות היו ארוכים לפעמים אינסופיים –

רוצה לומר תודה –

למי שהעניק חיבוק, עיטוף, מילה מעצימה,

למי שעורר בי לחשוב, ללמוד להתבונן אחרת,

למי שניגב דמעה מדי פעם ואמר: " יהיה בסדר", פעם אחר פעם,

למי שאכל איתי או פינק בפחמימת מותרות מנחמת

ולמי שפשוט היה נוכח.

לשמחתי יש הרבה אנשים שאני מוכירה להם תודה בשנה הזו, שאם ארצה להעניק לה כותרת אחת אתקשה.

להשלמת המעגל וסגירת השנה אכתוב בצורה אישית לכל אחת ואחד את התודה שלי.

אם תהייתם אם הכרת תודה, היכולת לראות את חצי הכוס המלאה הינה נרכשת או נטיה אישית, אז אתם בטח מכירים אותי, הכל בר שינוי פשוט צריך להתאמן בזה עד שזה הופך לחלק משיגרת חיינו.

אז למי תרצו לומר תודה בכיפור הזה?

שיהיה לנו גמר חתימה טובה.

2 מחשבות על “תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *