פרידה מהארץ

לאחרונה בעקבות שינוי הסטטוס שלי עשיתי חשב מחדש על כל המאזן הביתי.

סעיף, סעיף עברתי עד שהגעתי אליו.

לזה שכל בוקר אני פוגשת, לצד כוס אספרסו, מדפדפת, מתעדכנת, לעתים גוזרת עם הבן כתבה לבי"ס,

או קוראת כותרת עם הגדול ומספיקה לשוחח רגע לפני שכל אחד פונה לעיסוקו בבוקר.

בסופי שבוע אני רק מחכה להחזיק ביד את המוספים. לאיתגור אישי בוחנת את עצמי ב – 20 השאלות, שוב מאמינה שאספיק ללכת בעקבות ההמלצה לסבב גלריות המוצע, מגרה את החיך עם מתכון עסיסי ומתעדכנת על מופע מחול חדש שרץ.

זה שנים שאנחנו הולכים יחד וגם שהפצירו בי להפסיק וגם בתקופות שהערימות רק נאגרו והשימוש היחיד היה לניקוי זגוגיות החיים, סירבתי בתוקף. אך בפנים התחלתי להפנים.

חיכיתי עד הדקה האחרונה, רגע לפני פסח, ביציאה לחירות ולהתחדשות  ונפרדתי ממנו.

בשבוע האחרון, התגעגתי בכל בוקר מחדש, הנפש פשוט מתקשה לשחרר, אך הראש מבין שעידן חדש מגיע.

חיי המותרות של להתעסק בהגיגים, מאמרים, גלריות, מתכונים, המלצות על מקומות בעולם,  יוחלפו בפרקטיקה של החיים.

זוהי פרידה מהמוכר, מההרגל הבלתי מותנה, מהעולם המסורתי של הכתוב עם הדיו.

אך בתוך תוכי אני יודעת שזה הזמן וזוכרת שלפעמים אילוצי חיים גורמים לנו לשנות הרגלים ולהתחדש.

לחיי האביב והתחדשות שאנו מעיזים לבחור להביא לחיינו.IMG_20150324_073801 (Large)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *