הסערה שבחוץ

תמונה עם כוס תה (2) (Large)הרוחות שבחוץ עם הגשם המתנפץ על החלון, לוקח אותי לסרט צ'כובי, או ד"ר ג'קיל ומר הייד. באישון לילה האיש לבוש השחור יוצא מסמטאות לונדון של המאה קודמת, קודמת.

התחושה שאני בסרט היא כי הדרמה שלקראת הסערה בתקשורת לא השאירה מקום להיות אדישה.

כישראלית מצויה, המרק כבר הוכן, חבילות הפתיבר נרכשו, המתכון לעוגת חורף לימון נמצא, התנורים כוונו, השמיכות הכי עבות הורדו מהבויידם, התריסים הוגפו, הורדנו שני סרטי VOD לצפיה ואנחנו ישובים ועוקבים בדריכות על התקדמות הסערה.

בחוץ מתנגנת לה מוזיקה של הטבע, שלוקחת כל אחד ואחת למקומות וזיכרונות שונים ומגוונים.

הסערה שבחוץ, לא פעם, מדמה את הרגעים שלנו בחיים בצמתי בחירה, בהתמודדות עם אתגר חדש, או ידיעה מכאיבה.

באותם רגעים זה אנחנו שבוחרים איך להיות ואת רמת עוצמה בחווית הסערה.

במוזיקה שאנו בוחרים לשמוע, או לפלטר והמקום שאנחנו בוחרים שיניע ויפעיל אותנו.

גם לעתים, שלא הספקנו להתכונן לקראתה, גם שם חשוב לעשות את הבחירה מתוך העזה.

עבורי הסערה היא קטליזטור ליצירה, לסיעור מוחות אישי. זמן לחשוב על החלום, הדבר הבא, רגע להרים את המבט אל האופק ולחשוב מה תהיה הקשת בענן, שתופיע עם היונה והעלה של זית.

זוהי הזמנה להסעיר לבד וביחד, להתעטף בחום ולנצל את המומנטום.

שתהיה לנו סערה קלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *