מוצאי החג ברוח מרי פופינס

זהו אפשר להתרווח על הספה, עם כוס יין, בירה קרה, אנחנו אחרי.תמונת מרי פופינס

אחרי ארבעה ימי חג גדושים של קניות, בישולים, אירוחים, נסיעות בפקקים לארוחה לפקניק לשפת הים, המתנה בתורים, חברים, ספורט פחות, בית ועוד משפחה ועוד ארוחה.

את מוצאי החג, סיימנו ברביצה בסלון באכילת הפיצה האולטימטיבית של ג'ימי וקינחנו במרי פופינס, קלאסיקה של סרטי ילדים שאנחנו גדלנו עליה. לקטנה שלי, שטרם יצאה לה לראות את אשת הפלא עם הכובע, הצעיף ותיק האינסוף, זו היתה ממש תגלית.

עם החזרה מחר לשגרה קצרה בת שבוע, אמצו את האופטמיות, את הסופרקליפרג'ליסטיקאקספיאלידושי , מיד כשאומרים את המילה מתמלאים בצחוק. בגילנו מותר.

כן נכון, החג היה מעייף, סיר לחץ משפחתי, הגוף כואב, העיניים עייפות, רעש באוזניים, הרבה נדנודים ובקשות, רגע לא היה כדי להניח את הרגליים ולהתענג על העיתון, או סתם להימרח וכבר מחר חוזרים למשימות היומיומיות, השגרה.

אני מציעה לכם, רגע לפני הבאסה של יום ראשון הגדול, חשבו על הישיבה עם המשפחה סביב שולחן החג, על הדודה והדוד שלא יוצא לראות, על הנוסטלגיה שעלתה בשיחות, על התינוקת החדשה במשפחה, על קינוח חדש שטעמתם, על ספר טוב שחברה סיפרה, על הנוף שחוויתם בדרך לשם ולכאן, על החברים בפיקניק ועל פרק בסדרה האשה הטובה.

במענה על השאלה איך היה בחג, מין שאלת חולין שיגרתית, שתפו באופטמיות של מרי פופינס.

ששת ימי העבודה בין ראש השנה ליום כיפור, לפני חשבון הנפש והסליחות, זהו רגע של השתהות, תהנו מהמתנות הקטנות של  ימי החג והמשיכו להעניק לעצמכם רגעי אמת של הנאה.

בכל בוקר השבוע, שימו שיר שיעלה חיוך. אחד השירים, שאני אוהבת לפתוח איתו, שבוע מעין זה, למרות שהוא מושמע בלי סוף,

השיר שתמיד עושה לי את זה – משהו חדש מתחיל דני רובס .

פנקו את עצמכם, בקפה טוב, או משקה בוקר מרענן, תפגשו חבר לצהרים, הזיזו את גופכם בהליכה בין ערביים, קפצו לסרט, צאו לסטנד אפ ותצחקו הרבה.

לאופטימים הזעירים, או פולנים מלידה, אל דאגה, מה שצריך להגיע, יגיע ועם מה שצריך להתמודד נתמודד.

התחילו את השנה ברגל ימין ובדילוגים מזמרים של  סופרקליפרג'ליסטיקאקספיאלידושי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *