Wind over water

השבוע חזרתי לראשונה לכיכר, אחרי תקופה ממושכת שסביבת מגורי היתה ברדיוס 500 המטר.

לחזור בשבת לכיכר, לכוס הקפה על הבר עם אחותי,  היתה כמו טעימה מסוכריית התרגול האדום של פעם.

בכיכר היתה תנועה, אבל עדיין לא כמו בימים רגילים.

את עינינו תפסה הכותרת של 'Wind over water' הכתובה בהיפוך על רקע שמיים נקיים מעננים. כהרגלי הנכחתי את הרגע באינסטגרם והמשכתי לדרכי.

הרוח מהמשפט הידהדה במוחי לנוכח מזג האויר הלא רגיל לעונה, בו רוחות חזקות מנשבות בארצנו.

מי שחגג בחוץ היו חובבי הספורט של גלישת רוח ובעיקר, אוהבי 'קייט – סרפינג '.

שעות אני יכולה לשבת ולצפות בהם קופצים לגובה בוירטואוזיות מעוררת השתאות ופליאה.

כמי שגלשה רוח בנערותה, אימצתי את גלישת הגלים בחיי המקצועיים. היכולת לרחף מעל הגלים עם תנופת הרוח מבלי לשקוע במצולות היום יום היא מפתח להצלחה בתהליכי שינוי ופיתוח חדשנות עם צוותים וארגונים.

בתקופה זו שהקורונה עדיין מרחפת באויר ועימה רוחות משתוללות הטומנות הזדמנויות. אנו עדים לתופעה שיותר אנשים וארגונים מעיזים לקחת את לוח הגלישה, למתוח חוטים לעפיפון הגדול, שעד כה היה רק בדמיון, להעז לתפוס את ההזדמנות ולממשה במציאות.

יש כאלו שזו הפעם הראשונה, בה הם מעיזים לפרוץ את המוכר ולהתנסות בדברים חדשים.

יש כאלו שהתנסו בעבר ועבורם היכולת להתנתק במהירות מהקרקע ידועה, אך הפעם הם מצליחים לבצע תרגילים מורכבים בזכות הקפיצה לגבהים חדשים.

המלצה שלי למי שעדיין עומדים מהצד, תעזו לתפוס את הרוח מעל המים. יש לה קסם של ריחוף ממכר ושהופכים את זה להרגל תחושת הכבדות הרגילה מורגשת פחות. המראה מלמעלה מקרב אותנו לרצונות, לשאיפות ולמציאות שבה אנו רוצים ליצור ולחיות.

כן, זה דורש אומץ להתנתק מהקרקע, לפעמים כרוך בנפילה קדימה, או בנחיתה כמו אבן על המים.

מפעם לפעם אנו לומדים למצוא את נקודת שיווי המשקל והיציבות ואנו חשים תחושת  WOW  אדירה של מסוגלות עם כל תזוזה מנקודה A לנקודה B המיוחלת ולזה אין תחליף.

ההזדמנויות לרוחות של שינוי הן כאן ועכשיו:

תיפסו את תנופת ה –  Wind over water (בסקוטלנד הם כבר עושים את זה)

וממשו את השינוי המיוחל למחר טוב יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *