חזק ואמץ

הקטנה שלי בצופים.

כן כן, אני שגדלתי וביליתי את רוב שנותי בשבט הצופים, שבתות וחגים, שיחררתי.

אפשרתי לכל אחד מילדי לעשות את בחירותיו לגבי הצטרפותו לתנועה כזו, או אחרת או לא.

ההתחלה שלה לא היתה קלה, פעולה כן פעולה לא, אבל איפה שהוא לקראת סוף המחצית הראשונה של השנה נוצר הקליק.

השמועה נפוצה בסביבתנו וחברה טובה, שבניה הגדולים גדלו בצופים, דאגה לה לירושה של החולצות הצהובות של השבט, כדי שיהיה לה כביכול ותק ותרגיש כמו נסיכה.

עם הזמן הכרתי מנהגים שלא היו בתקופתי כמו הדרכה בצמד, אינסוף עיטורי כבוד על החאקי וגם כאלה שגרמו לי להרים גבה כמו מסיבות השכב"ג (השכבות הבוגרות) עם ניחוח אלכוהול באויר.

אבל הילדה בצופים, פחות שעות מסך, עובדת על מיומנויות חברתיות, חשוב.

הגיע הקיץ והיא בחרה לצאת למחנה.

הביטוי הגדול ביותר הוא לא בימי עבודה מאומצים בשבט, לצביעה וכפיתות, אלא בלחצי מכבש של ארבע טון לחימצון השיער. לבסוף נשברתי והסכמתי, אבל רק בקצוות.

עם התקדמות היציאה למחנה, התבקשתי להכין לילדה כהפתעה מכתב מהבית עם מספר חטיפים ללילה השני. תהיתי ביני לבין עצמי איפה אז ואיפה היום.

לאחר התלבטות ומחשבה עלה לי רעיון DIY כמובן, תפירת שקית מבנדנה צהובה (צבע השבט, כמובן), עליה רקמתי את צמד המילים 'חזק ואמץ' ומכתב שמתחיל עם המשפט "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים".

הלכתי לשבט למסור את החבילה ומסקרנות נכנסתי.

ראיתי בני נוער בגילאים שונים יושבים וכופתים מבוסים מתקנים בממדי ענק, מציירים וצובעים ובין רגע הוצפתי בזכרונות מאותם ימי קיץ עליזים ויפים.

בדרך חזרה הביתה, כל חלקי הפאזל של מה שאני עושה היום התחברו לי לצמד המילים שעליהם גדלתי, חזק ואמץ .

ההתנסויות מגיל מאד צעיר:

בפיתוח מיומנויות חברתיות ומנהיגותיות,

בתהליכי קבלת החלטות,

בהתמודדות על תפקידים ולקיחת אחריות,

ביצירת חברים ממקומות שונים בעולם תוך ייצוג ישראל

בפריצת המסגרת הנוקשה עם רעיונות יצירתיים

וכאוטוריטה מקצועית לבני נוער הקטנים ממני בשנתיים כבר בכיתה יא'.

כל אלו ועוד טמונים בי כל כך חזק, שהם השורשים של העשייה היומיומית בחיי הבוגרים.

החזק ואמץ נמצא בכל בניה ויצירה, במקומות הקשים, בהם אומרים מסביבי אי אפשר ובמקומות בהם נדרשים חיבורים והקשרים בטויסט חדשני.

הבת שלי, היא חזרה מהמחנה מחויכת מאוזן לאוזן עם חוויות חדשות וגם קצת עצובה להיפרד מהמדריכות

ואני, כאמא אוזה הזלתי דמעה מרוב התרגשות, כי פעם צופה תמיד צופה והרצון להמשכיות הוא חלק מהד.נ.א של כולנו.

לחיי החזק ואמץ בחיינו.

שלכם,

רני

7 מחשבות על “חזק ואמץ

  1. אהובה אחת ריגשת! חיברת נקודות למילים, שמקפלות זכרונות וחוויות של אז והיום.. ולגמרי בתובנות. חברה שלי את שזורה לי בהן עמוק עמוק , חזק ואמץ שימשיך להיות לנו

  2. זו ילדותי השנייה שר מתי כספי ומתכוון לחוויה היפה שאת מתארת כאן. עול השנים נשכח, הלב נפתח והזדמנות גדולה לחוות ממקום חדש זיכרון ישן.

להגיב על שרית לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *