הכוהנת הגדולה של ה – DIY

לבני גילי היא זכורה מתוכנית הטלויזיה שחור לבן, בה היינו רתוקים למרקע (קרי מסכים היום) בציפיה מה היא תביא איתה הפעם ב'הכינותי מראש'.

עבורי היא היתה "אמא שניה".

שם נעורי הוא עוזיאל.

במפגש עם אנשים בודדים, או קהלים השאלה הראשונה לאחר הצגתי: "אז אמא שלך זו בתיה עוזיאל?" עצם השאלה העלתה בי חיוך. התשובה היתה שלא, אין קשר משפחתי, אבל בחצי חיוך תמיד הוספתי, שאולי החיבור ביננו הוא סביב האהבה והתשוקה לתחום היצירה.

לימים כסטודנטית, באחד הסמינרים, בחרתי לחקור את בית החינוך א.ד. גורדון. דרך נפתולי ההיסטוריה ניסינו להבין מהו הסוד של אותו מוסד, שהצליח להצמיח מספר כה רב של בוגרים שהפכו לאיקונים תרבותיים, צבאיים ופוליטיים בחברה הישראלית.

אחת מהן היתה בתיה עוזיאל.

הראיון לסמינר התקיים בביתה. הוא זכור לי כאילו קרה אתמול.

היא פתחה את הדלת בחיוך הזמינה להיכנס לביתה, שמבחינתי נחשב לבית מקדש של הכוהנת הגדולה למלאכת יד ואומנויות. היא הראתה לנו את הסטודיו ואת אוסף היצירות שלה. היא ענתה בסבלנות לכל שאלותינו על המשמעות של בית החינוך עבורה.

אני זוכרת את עצמי מתלבטת אם לספר לה על האנקדוטה בחיי ורק ביציאתנו לשלום בדלת, העזתי לספר לה על הקשר המשפחתי שמייחסים לשתינו.

אני זוכרת אותה מחייכת בחיוכה הרחב, מחבקת אותי ואומרת שתמיד תשמח לקשר משפחתי שכזה.

חזרתי הביתה מרוגשת מאד מהביקור והרגשתי ברת מזל שהיתה לי הזכות לפגוש אותה, מעין סגירת מעגל.

היום כמו כל דבר גם מלאכת היד והיצירה מותגו : 'DIY' בשלל חומרים, שיטות ובצבעוניות אינסופית.

כמי שחייה האישיים והמקצועיים אימצה תפיסה זו כדרך חיים ליצירת ערך ומשמעות, מהרגע ששמעתי על פטירתה הרגשתי צורך לכתוב, לספר ולהוקיר לה תודה על תרומתה לחיי ולדור שלי.

באמצעים של טלויזיה שחור לבן ותסכיתי רדיו הצליחה בתיה עוזיאל להעשיר את עולמנו, לטעת בנו את התשוקה למגוון ועושר של יצירה יש מאין ולתת מקום של כבוד למלאכת היד בחיינו.

לנוסטלגיים מביננו, הכינותי מראש, פרק מסדרת "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל" של הטלויזיה החינוכית:

2 מחשבות על “הכוהנת הגדולה של ה – DIY

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *