ארזת לבד?

איזון באבנים (Large)

רגע לפני עליה למטוס נשאלת שאלה. לעתים היא נשמעת הזויה ולעתים מתקבלת בהבנה מלאה, תלוי במצב הרוח כמובן.
אך עבורי היא קיבלה משנה תוקף וחשיבות הקיץ הזה.

כבר בתחילת הקיץ מצאתי את עצמי מתחבטת בקול רם עם חברות וקולגות על איך יראה השבוע, שהם לא איתי.
אופציות רבות הועלו:
להשקיע במרץ בעבודה,
לקחת ימי חופשה ולהתנהג כתיירת בתל אביב ועוד ועוד.
אט אט התגנבה לה המחשבה לקחת פסק זמן לעצמי עם עצמי.
עד היום, לא נסעתי לאף יעד בעולם בגפי, תמיד בליווי משפחה, חברה או  בקבוצה.

לכן מכולן קסמה לי במיוחד הפשטות והקלות בבחירה בעליה לטיסה מעבר לים.

אחי היקר הכיר לי את אפליקציית "חוליו" (אפליקציה לטיסות של הרגע האחרון) ולומר עם יד על הלב די ממכר. בבקרים הייתי נכנסת בקביעות ומתחילה לשוטט והפנטזיה של להיות פה ואולי פה, בהחלט העצימה את החוויה.

הרצון לחופש מנקה את הראש, בלי מחשבה על היום יום, לקרוא ולראות את הכחול הממכר מול העיניים הובילה לאפשרות הבחירה באחד האיים באגן הים התיכון.

בית עם דלת כחולה (Large)

נפל הפור! מצאתי טיסה, במחיר פצצה ישירות לאי היווני סנטוריני (עליו רק שמעתי רבות אך לא חוויתי). אחרי חצי יממה נוספת התבייתתי על חדר באייה, מקום קסום באי.
וידוי קטן,  שרגע לפני הלחיצה על כפתור האישור התגנב לו הספק, כן כן זה שיושב על הכתף ולוחש מה יהיה? אולי יהיה קשה לבד? מבאס?
ואז כמו תמיד הברק בעיניים ניצת וההזדמנות לצאת מההרגל ולחדש בחויה מעבר לים מנצחת.

יצרתי לעצמי ארבעה ימים של diy – תעוזה בחירה ויציאה לעשיה.

כל בוקר מול הנוף עוצר הנשימה עמדתי בפני ריבוי אפשרויות מהנות לבחירה –
לאיזה חוף אלך היום?
מה אוכל ואיפה?  האם לאכול fava, מוסקה או דג שמשו הרגע מהים?
מה אשתה ?בירה או יין לבן מקומי (זני הענבים שלהם ידועים)
איפה אצפה בשקיעה? (בהמלצת בעל הבית של המקום זה הפך להיות מקום הקבע לצפייה (Lioyerma).
מהר מאד תפסתי ביטחון של מקומית –
מקום על הבוקר לקפה ומאפה משובח,
לתפוס טרמפ במעלה השביל,
ללכת ל – gyroo המקומי.
לפעמים אהבתי פחות את מה שבחרתי ובהחלטה של רגע עשיתי אחרונה פנה והמשכתי ליעד הבא.

התעוזה מונחת שם –

כל דבר הוא התנסות חדשה.
בכל מקום להיות חריגה בהמון כשרוב האנשים היו עם מישהו, או מישהי, או עם משפחה.
בכל מקום שאלו : Are you alone?
איזה מלצר יווני שאל אותי ובחורה מקסימה (שאח"כ הפכנו לחברות באותו הערב) ענתה לו במקומי,

"להיות לבד זה להיות כול הזמן עם כולם".

אז אתם סקרנים לדעת, מה ארזתי לבד על האי?

מציירת (Large)עפרונות צבעוניים ופנקס לרישום
ספרים
מוסיקה (שירים שחברה אירגנה לי)
בגד ים
כפכפים
וטלפון ללא חבילה.

חוף פרסיה (Large)כי מול הים הכחול
הראש מפסיק לחשוב,
הלב פתוח לחוות
ותחושה ענקית של חופש נצחי מכוננת בתוכך.
על המטוס חזרה הביתה התחדדה ההבנה, שעבורי זו נקודת מפנה במסע חיי.

בזמן כתיבת השורה הזו נכנס לתיבת הדואר שלי מייל עם שיר מופלא על כוחה של הלְבַדִיוּת (Aloneness),על ההקשבה ללב, לעצמנו, ללא התפקידים והנכסים שאנחנו מחזיקים בעולם. שיר שמנסה להתמודד עם הפסוק "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: 'לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ…" (בראשית, ב', 18)

שקיעה בכוס יין (Large)

טוב לאדם\ זלמן שז"ר
"טוב לאדם היות פעם בדד

לא ספר, לא רע, לא ציבור ולא פרט,

רק הוא עם לבו, עם הלב רק בלבד,

טוב לאדם היות פעם בדד.

וטוב כי יצא פעם ריק מנכסיו,

לא בית, לא שדה, לא נדרש, לא חייב,

רק יקשיב אל ליבו ויחריש חרש רב

טוב כי יצא האדם מנכסיו.

כי יקשיב אל ליבו ויבין לחייו

וידע אשר יש ויחוש מה חייב".

אז מתי אתם אורזים לבד?

קיץ של diy,
שלכם רני

6 מחשבות על “ארזת לבד?

  1. אמיצה ויוצרת שכמותך.
    כל הכבוד.
    הלוואי שהרבה חוויות, מיוחדות וחדשות, ביחד ולחוד ימשיכו להצטבר בספר הזכרונות שלך.
    העולם גדול ומלא כל טוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *