להיות ירושלמית

אבנים ירושלמיות (Large)
בניגוד להרבה אנשים שמתגאים בהיותם ילדי עיר הבירה שלנו,  אני מודה שאני תל אביבית מושבעת.

נולדתי בירושלים, אבל בגיל שמונה עברנו לתל אביב ומאז הדחקתי את העובדה הזו ופיתחתי זהות עירונית ברורה לעיר תל אביב.

חלק ממשפחתו של אבי עדיין מחזיקים בכס הירושלמי, גרים בעיר וגאים לחיות בה. כך שלעיתים באירועי משפחה ישנו דיון סוער בין התל אביביים לירושלמים, אשר מסתיים במסקנה אחת ברורה לכל צד.

מבחינתי לעלות לירושלים מצריך סיבה ממש טובה לנסיעה בכביש 1 הבלתי נגמרת.

כן, יש גם כמה מעלות לעיר –

שוק מחנה יהודה עם הבורקס האגדי,

שבוע הסרטים בסנימטק,

מוזיאון המדע ה –  Make,

רכבת קלה (לא ברור איך השיגו את התל אביבים)

וכן זיכרונות מתוקים מרחוב הפלמ"ח.

אך חוץ מזה, תחושה של כבדות ומועקה כאשר מגיעים לעיר האבן העתיקה.

 

אך החיים יש להם מסלול משלהם ליצור תיקון חויה, או שינוי פרספקטיבה.

במשך החודשים האחרונים, אני עובדת עם שותפים צעירים ונמרצים, על פרויקט בירושלים – דאטתון חינוכי.

היצירה המשותפת שאנו רוקמים היא פלטפורמה לקהילה יזמית בעיר המחברת בין אנשים מכל מיני תחומים הרוצים להשפיע וליצור שינוי במערכת החינוך הירושלמית.

במפגש ההכנה לקראת האירוע, שהתקיים ביום חמישי האחרון, בבית אליאנס,  פגשתי אנשי חינוך  –

מורים, מנהלות, תלמידים,

אנשי הייטק,

אנשים צעירים – מבוגרים,

חילונים, דתיים, חרדיים,

אנשים עם הרבה רצון טוב, רוח יזמית וברק בעיניים.

אחד השותפים שלי, ירושלמי בלב ובנשמה, אשר העתיק את מגוריו לתל אביב לתקופה קצרה, סיפר שהחיבור שלו לדאטתון הוא מתוך רצון לחזור לגור בעיר ולגדל את ילדיו במערכת חינוך טובה יותר.

שקדיות (Large)המפגש המחודש עם הירושלמים האלו, עם רוח היזמות באויר, חיבר אותי מחדש לעיר הולדתי.

כעת הנסיעה בכביש 1 הופכת לחלק מהחויה,

בדרך נצפות שקדיות לצד מרבדים  ירוקים.

אז למי שרוצים לטעום מהחויה,

להרגיש את הדינמיקה המתחדשת,

מוזמנים לבוא, חמישי – שישי הקרוב 16-17.2 , מוזיאון המדע,

אני אהיה שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *