חזרה לשיגרה

לאחר שבועות של אי ודאות, בו כל יום הביא איתו בשורות חדשות וטרף את היום שהיה, אנחנו רוצים לחזור למסלול הידוע והמוכר. להיות מסוגלים לאחוז בחתיכת מציאות שלא תלווה ברעידות ותזזיתיות בלתי פוסקת. יש רצון חזק להרגיש שהדברים חוזרים לרוטינה שאליה הינו מורגלים: לצאת מהבית לעיסוקנו באשר הם, לפגוש אנשים, לקנות, לבלות, לטייל ועוד רשימה

עוד >>

אדם בתוך עצמו הוא גר

  הרבה מדברים על היום שאחרי, על העולם החדש שטרם נולד, אין ספק שדברים הולכים להשתנות. מה, איך וכמה לא ידוע?  מה שכן ברור, שחלק מזה תלוי בכל אחד מאיתנו. בעשור האחרון התרגלנו להיות בהפעל: לצאת החוצה, לפגוש אנשים, לראות עולם, ליצור, לקבל חיזוקים וסיפוקים מהסביבה. בבת אחת נסגרו השערים ואולצנו להתכנס פנימה, לחזור לבסיס,

עוד >>

סערה

בחוץ הרוחות משתוללות, ענפים נשברים, אבנים זזות ממקומן, העלים נדחפים למקומות שונים ומוזרים והממטרים הבלתי פוסקים מייצרים זרימה אינסופית השוטפת את מה שצריך להישטף, בדרך שלפעמים לנו קשה לתפוס. הטבע מייצר לנו מופע ראוה, באויר יש מתח לצד אנדרנלין, הסתגרות לצד סקרנות לצאת החוצה, רטוב לצד יבש, שבר לצד יצירה ואנחנו מקבלים שיעור חוזר על

עוד >>

הרבה פנים לה

  היא נפתחת בסימן שאלה, בהרבה תחומים בחיינו. אין בה עדיין הכרעות, קביעות לאן פנינו מועדות. רגע לפני שהיא מתחילה יש לכל אחד ואחת אפשרות, להתגבר על הפחד שאוחז בנו ולהיפרד מעשור מורכב, מפותל ועצוב. שנת תש"פ מזמנת עבורנו אינספור פרחים שלא ראינו, פזמונים שלא הכרנו, פתרונות שלא גילינו, אך הכל טמון בשורש: פ.ת.ח. אם

עוד >>

חזק ואמץ

הקטנה שלי בצופים. כן כן, אני שגדלתי וביליתי את רוב שנותי בשבט הצופים, שבתות וחגים, שיחררתי. אפשרתי לכל אחד מילדי לעשות את בחירותיו לגבי הצטרפותו לתנועה כזו, או אחרת או לא. ההתחלה שלה לא היתה קלה, פעולה כן פעולה לא, אבל איפה שהוא לקראת סוף המחצית הראשונה של השנה נוצר הקליק. השמועה נפוצה בסביבתנו וחברה טובה,

עוד >>

המקום הכי נמוך

מתנות הן לעתים כמו אבן שנזרקת למים ויוצרת מעגלים. כך קרה לי השנה ביום הולדתי, חברה שהיא כמו 'אחות' העניקה לי מתנה. בחמש בבוקר מצאנו את עצמנו על ג'יפ עם עוד חובבי צילום בדרכנו לשיט בסירת גומי, כזו כמו של חובלים. בחושך כמעט מוחלט, הסירה פילסה דרכה בין הגלים ותהיתי לעצמי ובקול רם – כיצד

עוד >>

געגוע

מתחילת הקיץ, מתעתעות בי מחשבות על כתיבת פוסט העוסק בגעגוע. רגש עם עמקים, גאיות, שבילים ונהרות המספר לנו סיפור על – שורשים וכנפיים, מאווים ותשוקות, שנאות וסלידות, זמן עבר, זמן הווה וערגה לדברים שהינו כבר רוצים שיקרו ועדיין לא הבשילו לזמן מעשה. לכל אחד מאיתנו יש געגוע לתקופה, למקום, לאדם בעוצמות משתנות – מהחסרת פעימה

עוד >>

ארזת לבד?

רגע לפני עליה למטוס נשאלת שאלה. לעתים היא נשמעת הזויה ולעתים מתקבלת בהבנה מלאה, תלוי במצב הרוח כמובן. אך עבורי היא קיבלה משנה תוקף וחשיבות הקיץ הזה. כבר בתחילת הקיץ מצאתי את עצמי מתחבטת בקול רם עם חברות וקולגות על איך יראה השבוע, שהם לא איתי. אופציות רבות הועלו: להשקיע במרץ בעבודה, לקחת ימי חופשה

עוד >>

אופניים

הפוסט הזה מחכה כבר כמה חודשים, פשוט כי הסיפור שלו הוא בהמשכים. בחודש מאי החלטנו כהורים שלא נחכה לדקה ה – 90 של יום כיפור ונלמד את הקטנה לרכב על אופניים. מנסיון קודם עם הגדולים יותר, החלטנו ללכת על שיעורים פרטיים עם מורה רולרבלייד מוכר באזור. התקשרנו, קבענו והתחלנו. עשינו 3 שיעורים, הקטנה למדה לרכב ואני

עוד >>

תיקון

השנה, התקופה בין ל"ג בעומר לשבועות, היתה בסימן תיקון, אולי בהשראת החג ואולי סתם צירוף מקרים. האירועים, המעשים, התיקונים הביאו אותי למחשבה מאין זה בא – הרצון שלנו לתקן , to fix, דברים אנשים. אבל ,אין ספק שרצון משתנה  – לעיתים מגיע מתוך שאיפה לשלמות והרמוניה, לעיתים מגיע מתחושת אשמה וחרטה, לעיתים מגיע מאהבה גדולה

עוד >>