תשעז

לפני שהשנה החדשה נכנסת אנחנו נפרדים. לא תכננו פרידה שכזו, היא תפסה אותנו ממש בימים האחרונים, בסיומה של השנה. נכון שבכל שנה אנחנו נפרדים מהשנה שעברה – מחוויות שהיו, טעיות שנעשו. אנשים, חפצים, שירים, הרגלים, נופים, טעמים. השנה, מרגיש לי אחר. תשעז בא מהשורש העז, בהגדרה המילונית – להחצין, להפגין אומץ וקור-רוח. בשנתיים האחרונות, יש

עוד >>

2015

בין טיפות הגשם – צפופות ומרטיבות, דקיקות ומרעננות, עם הפגות לפרקים ושמש מבצבצת, אני מסכמת את השנה שחלפה. היה בה הכל מכל, יום הולדת בשליחות אמנות ויום הולדת Y40, הליכה בלוט בערפל עם סערה שבחוץ ובפנים, פרידה מהארץ, צביעת הבית, FRESH, טיסה בכדור פורח, בילוי לילה לבן TLV, קפיצה לשוקה, הרצאה אישית על טרנדולוגיה, תחפושת בפורים

עוד >>

קשת בענן

בשבועיים האחרונים הבטן מתהפכת, קשה להבחין על מה לא – על הרגלים שהשתנו בין יום, כמו ללכת ברחוב ולהסתכל מי צועד מאחורי, על משאב בסיסי שנעלם בין רגע ואנו כמו עכברים מחפשים מקור לחיבורים, על זה שחלפו 20 שנה וזו שאלה מה השתנה, ולזה עוד מוסיפים את טרדות היומיום של בריאות וחינוך והרשימה עוד ארוכה.

עוד >>

כדור פורח

בחודשים האחרונים הצטרף לקו האופק התל אביבי כדור פורח. יש משהו בכדור פורח שלא משאיר אותי אדישה – הגובה, הגודל, סוג של פליאה מעורבבת בתחושת התרגשות ואנדרנלין מעצם המחשבה לעלות מעלה. הסקרנות הובילה אותי לשנת 1783, הממציאים של הכדור פורח  היו שני אחים, בנים למשפחה של יצרני נייר, מהעיר אנונה בצרפת. הטיסה הראשונה של המצאתם

עוד >>

אנשים טובים

יום יום, על הכביש, במטוס, בתקשורת, ברחוב אנחנו פוגשים את הישראלי שאנחנו פחות גאים בו. אנחנו שואלים את עצמנו היכן יש עוד ישראל אחרת, עם ערכים ורגישות לאחר. השבוע, במסגרת מפגש לזכרו של איש יקר, אבא של חברה מאד טובה, זכיתי לבקר במקום שכולו בנוי על יסודות של אנשים טובים, 'חאן יותם – המקום לאדם

עוד >>

IMG_20141231_000715 (Large)רגע לפני שאנחנו משיקים לחיים את השמפניה, מחליפים ספרה, רצות לנו בראש התמונות, המילים, הרגעים, הטעמים של השנה החולפת, 2014.

אז איך מסכמים 365 יום ב – 365 מילים? אתגר.

מסכמים את מה שזוכרים, מה שהשאיר סימן, מה שריגש, מה שהסעיר ומה שנעים בלב.

החויה היוצאת דופן של השנה היא המסע של  12 יום בגווטאמלה עם 40 נשים עם סיפורי חיים מאלפים, נוהגות בג'יפים ומתנסות בלהיות מלכה של החיים.

הספר שהשפיע על בחירותי ועל הדרך שלי להתנהל אל מול בחירות האחר הוא ללא ספק  'ללכת בדרכך' של ג'וג'ו מוס, הפוסט שכתבתי.

בקטגוריות הסרטים, הסרט שעולה לי הכי חזק הוא 'אשמת כוכבים', יש בו עולם שלם של אופטימיות בהתמודדות קשה של החיים.

במדור האוכל, יש הרבה, אך המנצחת היא הפיתה של איל שני, 'המזנון' , עם התפוח האדמה המעוך, באמת אין דברים כאלה.

המילה, יותר נכון צמד מילים, שהשתמשתי בהן הכי הרבה פעמים השנה, 'הכל בסדר'. מה שלעתים גרם לאנשים קרובים קצת להתעצבן מצרור האופטמיות שלי.

אם הייתם שואלים אותי לפני שש שנים מה הספורט של השנה עבורי, סביר להניח שהייתי אומרת: Next לשאלה הבאה. השנה הפתעתי את עצמי, העזתי לצאת לים וללמוד סאפ עם חברה טובה ואליה צירפנו חברה מהספורט השני של השנה TRX. יחד יצאנו לשיט לילי על קו האופק התל אביבי עם המועדון שלי , מועדון לב הים.

השנה הסרתי את מראה העדויה והשארתי לי פריט אקססוריז מוביל. לפני שנה ב – 2013, אמא שלי רצתה לקנות לי שרשרת אצל מעצבת כמתנה לעבודה שהייתי אמורה לקבל תשובה, אך אמרתי נחכה. באה לה 2014, שוב הזדמן להגיע לאותה מעצבת, הפעם אמא לא ויתרה ואמרה יאללה תתפנקי כבר איתה לעבודה שתבוא.  כך באה לה מאהבה, העבודה שלי היום. שוב עם התובנה של לזמן לחיים ולא לחכות.

בסעיף החלומות, האמת שיש לא מעט, עבור הילדים שלי הוא כניסתה של ניקי, כלבת ביגל, לביתנו. למי שמכיר אותי זה ממש לא היה ברשימת החלומות שלי, אולי ברשימת הסיוטים. מבטיחה לכתוב על זה פוסט בהמשך, מודה עדיין לא בשלה.

כן יש דברים שאנחנו צריכים להבשיל לתוכם, כך החלום לבלוג 40DIY, קרם עור וגידים וכמו לידה מחדש בא לעולם וצובע את ימי, לילותיי ומלמד אותי כל פעם מחדש כמה חשוב בחיים –  Dare to choose your way בדרך של DIY.

את העיצובים המדליקים ביותר השנה ראיתי בברלין בנסיעת בנות עוזיאל.

היו הרבה אנשים שנפרדנו מהם השנה, מנהיגים, מדענים, פוליטיקאים, שחקנים ואנשים שהצליחו להגיע כמעט עד  120. אך לכל אחד מאיתנו יש את הפרידה שלו. עבורי השנה היו אלה הדודה והדוד, פרידה מהדור הירושלמי של הספר 'מלכת היופי של ירושלים'.

בתחום החידושים הוא היכולת ללקט מהעולם הוירטואלי מפגשים, כנסים, אנשים מעולמות תוכן של אמנות, יצירה, עסקים ולהביא אותם אל העולם הפיזי של היום יום ופשוט ליצור.

עם מדובר על חשיפה ולמידה משמעותית עם אימוץ והטמעה של עקרונות  הוא הקורס של  'פיזיקה משפחתית ', שותפות קסומה של שתי נשים יקרות, שהשפיעו רבות על האינטראקציות היומיומיות שלי בתוך המשפחה.

יש עוד הרבה אירועים, אנשים, סיפורים שהיריעה קצרה מדי מלהכיל.

דבר אחד משמעותי שאני יודעת, ששנת 2014 היתה עבורי שנה של טשטוש גבולות בין הפרטי לציבורי בין הבית למקצועי וישנה זרימה טבעית ושלמה.

אז מה אני משאירה מאחור ב – 2014 –

את החשש, הדמעות, הלוחשים והסקפטיות.

ומה אני לוקחת איתי למסע  של  2015 –

תיק גב ובתוכו  5 פריטים: מצפן, העיפרון הסגול, מצית אנושית, אסימון וגופיה טרמית (מלכה תמיד נשארת מלכה).

אז מה הסיכום שלכם, מה אתם משאירים ולוקחים?

שתהיה לנו שנה אזרחית חדשה עם בחירות, חלומות, עיצובים, חידושים והתחלות חדשות.

אז לחיים ואל תשכחו את הנשיקה.

ילדת יום הולדת

אני לא יודעת אם זה קשור לקשתים, או לילידי חורף, אך אני מהילדים שתמיד אהבו לחגוג יום הולדת ולהפוך אותה למקור שמחה ועם הרבה חברים. עם חלוף השנים, שגיל ארבעים עמד בפתח, הפחד והחשש מהחלפת הקידומת הביאו אותי ליצור לעצמי מספר אירועים שייצינו את גיל ה – 40 : נסיעה עם המשפחה, נסיעה עם המשפחה

עוד >>

בואי גלי, בואי גלי לי

עולם היצירה של  DIY הוא חלק בלתי נפרד היום מחיי. בעקבותיו אני מגלה ומכירה אנשים, מקומות, חומרים, תכנים ורוכשת חברים לחיים. כך פגשתי את גלי אהבה ממבט ראשון. במפגש של 'יוצאות מהקוים', בזמן שצבענו, ציירנו על הקירות ולרגע קט חזרנו לתחושת תום ילדותנו, התחברתי אליה. אחרי כמה משיכות מכחול משותפות, היה נדמה שאנחנו מכירות מזה

עוד >>

ראש חודש

ראש חודש כסלו תמיד מגיח לו. בין השמש המלטפת לטיפות הגשם, כסלו תופס אותנו תמיד לא מוכנים עם מלתחת הבגדים. כל יום הוא חידה לארון הבגדים: מה נלבש את המראה הקיצי שלנו לכסלו? או החורפי? כזה הוא מהתל בנו חודש כסלו. כסלו זה גם מזל קשת. בין אם אתם מאמינים בכוכבים, במזלות ובין אם אתם

עוד >>

גיבורי נעורי

מזה כמה שנים שהפכתי למנויית קבע של מגזין 'טיים אוט', שלימים תפס את מקומו של 'עכבר העיר'. האמת שלפעמים אני עדיין מתגעגעת ל'עכבר', היה בו משהו מהראשוניות שחסרה בחדש, כמו בהרבה דברים אחרים בחיים. לכבוד סוכות, המגזין בחר לראיין אנשי תרבות תל אביבים ושאל מי היו גיבורי הנעורים שלהם. מה שגרם לי לחזור בזמן ולהזכר

עוד >>