אור למורה

אני לא יודעת אם רובנו מודעים לקיומו של חג ישראלי די חדש בנוף, שצמח בארבע השנים האחרונות בצמידות לחג חנוכה, חג האורים – 'יום המורה'. המטרה היא להוקיר ולהעריך את המורים/ות על עבודתם/ן בחינוך דור העתיד והצדעה לעוסקים ועוסקות במלאכת ההוראה. ביומיום שלי אני פוגשת הרבה אנשי חינוך, שבחרו להיות מורים לילדינו בעולם המשתנה של

עוד >>

תשעז

לפני שהשנה החדשה נכנסת אנחנו נפרדים. לא תכננו פרידה שכזו, היא תפסה אותנו ממש בימים האחרונים, בסיומה של השנה. נכון שבכל שנה אנחנו נפרדים מהשנה שעברה – מחוויות שהיו, טעיות שנעשו. אנשים, חפצים, שירים, הרגלים, נופים, טעמים. השנה, מרגיש לי אחר. תשעז בא מהשורש העז, בהגדרה המילונית – להחצין, להפגין אומץ וקור-רוח. בשנתיים האחרונות, יש

עוד >>

פרגון

הפירוש המילוני של המילה פרגון הוא מַחְמָאָה, הִלּוּל, שִׁבּוּחַ (מתוך מילוג). אני כותבת זאת לא כי אני לא יודעת, או זוכרת, אלא ממקום של הדהוד פנימי. היום בעודי מטיילת עם בני ביום כייף, האחרון לחופש זה, פגשתי עמית לעבודה, איש יקר לי מאד, ערכתי היכרות בין השניים. בעודנו עומדים, העמית לעבודה פותח בשטף של מחמאות עלי

עוד >>

חופש גדול

זהו 6 ימים לסיום אוגוסט, לחופש הגדול – לג'יגולים האינסופיים כל יום ביומו, לערבים שהפכו להיות אמצע היום, להרגלי בוקר חדשים שפיתחנו לנו, לעוצמות רגש וקול שאולי לא הכרנו, לפרצי יצירתיות 24/7  ולבחירות שונות ומגוונות שלנו ומסביבנו. אין ספק כי הקיץ מתרגל ומאתגר אותנו במקומות לעיתים חלודים ומכריח אותנו להיות נוכחים בכאן ועכשיו בלי תרוצים.

עוד >>

האריה

במשפחה שלי כל אחד מבני המשפחה שמגיע ליום הולדת עגול חוגגים ובגדול. זה מתחיל מבחירת הלוקשיין, עובר לתוכן, לתפאורה ומיד זה הופכת להיות הפקה. גם אם בעל השמחה אומר את רצונו ואף יוזם, עדיין מאחורי הקלעים נרקמים החוטים ונטווים המילים. הפעם חתן השמחה הוא אבי שמלאו לו 70. אבא שלי בן 70, בריא כמו אריה,

עוד >>

תיקון

השנה, התקופה בין ל"ג בעומר לשבועות, היתה בסימן תיקון, אולי בהשראת החג ואולי סתם צירוף מקרים. האירועים, המעשים, התיקונים הביאו אותי למחשבה מאין זה בא – הרצון שלנו לתקן , to fix, דברים אנשים. אבל ,אין ספק שרצון משתנה  – לעיתים מגיע מתוך שאיפה לשלמות והרמוניה, לעיתים מגיע מתחושת אשמה וחרטה, לעיתים מגיע מאהבה גדולה

עוד >>

שכנים

לפני כמה ימים נכנסתי הביתה עם שקיות מהמכולת השכונתית ולהפתעתי גיליתי שהשמן חמק מהרשימה הביתית. הבכור נכנס הביתה רעב ושומו שמיים, כיצד אטגן לו שניצל לארוחת צהרים? לצאת מהבית להשלמת הקניה לא עלה על דעתי, לכן" אופציית השכנה" נראתה מתאימה ביותר. יצאתי עם כוס ריקה דפקתי בדלת של השכנה ליד,  לא היתה תשובה. המשכתי לשכן קומה

עוד >>

סדר

בתקופה זו של אביב ופריחות יש ריח משכר באויר המעורר בי רצון לאוורר את עצמי את הבית ולהרגיש קלילה. אני שבחרתי במודע, טרום גיל ארבעים, לא להשתתף בטרפת הפסח של נקיונות אינסופיים, חולמת בשבועיים האחרונים על סידור פינות בבית, שלא הגעתי אליהן כבר שנים. בשיטוט לילי בעת כתיבת פוסט, יש לי הרגל שכזה, לבדוק מה

עוד >>

קולב רגשי

לאור הצלחתו של אתגר הוינטאג' הראשון וכמושבעת DIY , אמרתי מיד  'Yes I do' לאתגר השני שהציעו שתי הנשים היזמות, המנהלות את 'מפעם', חנות וינטאג', עתיקות ויד שניה. הפעם קבלתי אימומי וינטג' הולנדים, שהשתמשו בהם בעבר להכנה ועיצוב נעלים ואילו בשנים האחרונות הן הפכו לפריט עיצובי נפוץ בבתים רבים. מהרגע הראשון שראיתי את האימומים נדלק

עוד >>

חמים ונעים

בראש הסתובבו הרבה מחשבות ורעיונות לכתיבה, אך מזג אויר גנב את ההצגה. הדי הסופה ג'ונס, בניו יורק הרחוקה, אשר שוברת שיאים בחוזק והיערמות השלג פר יממה, הזכירה לי את חווית השלג  הניו יורקי בחורץ 93' – אני עומדת בחוץ ומשתאה, לנוכח אנשי העיר שיצאו ל – Cross Country  על טיילת ברוקלין הייטס המפורסמת. אצלנו, פתתי השלג מכסים קלות את

עוד >>