הגשם הראשון

לבוקר של גשם ראשון יש ריח ייחודי, שמדגדג את האף ומציף בהרגלים של תקופה מהעבר, חורף (תקופה ששכחנו ממנה אחרי הקיץ האחרון): לשים צעיף על הצוואר… להכין סיר מרק חם.. ההתלבטות מול ארון הבגדים מה ללבוש לא חם מדי ולא קר מדי ולבסוף להצליח לשלוף את החולצה הראשונה ממדף בגדי החורף, ובהתאם לעוצמת הגשם להחליט

עוד >>

תיקוני סבתא

בחודשים האחרונים אני עושה את הצעדים הראשונים בתפירה, זה התחיל בקטנה מתחפושת של הבת ויחד עם חברה החלטנו להשקיע וללכת לקורס מקצועי בסיסי. במפגש הראשון נשאלתי לציפיותי מהקורס ועניתי: "מבחינתי, הרווח יהיה לדעת לעשות מכפלת כמו סבתא שלי.". תפירה עבורי זו סבתא חיה: לעמוד ישר בלי לזוז ולחכות עד שתיקח מידות, או התמונה של סבתא עם

עוד >>

המקום הכי נמוך

מתנות הן לעתים כמו אבן שנזרקת למים ויוצרת מעגלים. כך קרה לי השנה ביום הולדתי, חברה שהיא כמו 'אחות' העניקה לי מתנה. בחמש בבוקר מצאנו את עצמנו על ג'יפ עם עוד חובבי צילום בדרכנו לשיט בסירת גומי, כזו כמו של חובלים. בחושך כמעט מוחלט, הסירה פילסה דרכה בין הגלים ותהיתי לעצמי ובקול רם – כיצד

עוד >>

תשע"ח

השנה הזו מתחילה עם פעימות לב מואצות, בלי אויר בריאות ועם הרבה שאלות – חלקן פתוחות, חלקן מתפלספות, חלקן מעצבנות, חלקן מורכבות, וחלקן מסקרנות. משנה לשנה אני מרגישה שסימני הקריאה בחיינו הולכים ומטשטשים. מה שהיה מובן בתש"ח, או בתשנ"ו, אינו ברור עם סיומה של שנת תשע"ז.   בפתח תשע"ח, כמדינה, חברה וכפרטים החיים בה –

עוד >>

ארזת לבד?

רגע לפני עליה למטוס נשאלת שאלה. לעתים היא נשמעת הזויה ולעתים מתקבלת בהבנה מלאה, תלוי במצב הרוח כמובן. אך עבורי היא קיבלה משנה תוקף וחשיבות הקיץ הזה. כבר בתחילת הקיץ מצאתי את עצמי מתחבטת בקול רם עם חברות וקולגות על איך יראה השבוע, שהם לא איתי. אופציות רבות הועלו: להשקיע במרץ בעבודה, לקחת ימי חופשה

עוד >>

מלווה

אחרי פרק זמן ממושך שהחל מגיל התבגרות בו אני כאמא- ממודרת מלתת עצות, מוגבלת בזמן האויר המוקדש לי וליתר בני המשפחה,  פתאום התהפכו היוצרות  – יש רצון בנוכחות, ניתן כבוד למילה, יש הקשבה למשוב, זמן לדבר בלי מסכים ברקע, רק הוא ואני – אני והוא וכמובן המורה לנהיגה שאמר ש… זוהי תקופת המלווה שלי עם

עוד >>

מה נשתנה – מה נתחדשה?

  השאלה הזו נשאלה בפורום מקצועי בו אני שותפה, התבקשנו לשתף מה התחדש אצלנו לקראת האביב? האמת, שהייתי צריכה לצאת לפגישה, עניתי במהירות, שאין משהו ייחודי שאני יכולה לחשוב עליו ויצאתי. אתם מכירים את זה.. שהשאלה עדיין מהדהדת אצלכם…ולא עוזבת… זה קרה לי, חשבתי איך יכול להיות שאני לא יודעת על מה לשים את האצבע.

עוד >>

להיות ירושלמית

בניגוד להרבה אנשים שמתגאים בהיותם ילדי עיר הבירה שלנו,  אני מודה שאני תל אביבית מושבעת. נולדתי בירושלים, אבל בגיל שמונה עברנו לתל אביב ומאז הדחקתי את העובדה הזו ופיתחתי זהות עירונית ברורה לעיר תל אביב. חלק ממשפחתו של אבי עדיין מחזיקים בכס הירושלמי, גרים בעיר וגאים לחיות בה. כך שלעיתים באירועי משפחה ישנו דיון סוער

עוד >>

אור למורה

אני לא יודעת אם רובנו מודעים לקיומו של חג ישראלי די חדש בנוף, שצמח בארבע השנים האחרונות בצמידות לחג חנוכה, חג האורים – 'יום המורה'. המטרה היא להוקיר ולהעריך את המורים/ות על עבודתם/ן בחינוך דור העתיד והצדעה לעוסקים ועוסקות במלאכת ההוראה. ביומיום שלי אני פוגשת הרבה אנשי חינוך, שבחרו להיות מורים לילדינו בעולם המשתנה של

עוד >>

תשעז

לפני שהשנה החדשה נכנסת אנחנו נפרדים. לא תכננו פרידה שכזו, היא תפסה אותנו ממש בימים האחרונים, בסיומה של השנה. נכון שבכל שנה אנחנו נפרדים מהשנה שעברה – מחוויות שהיו, טעיות שנעשו. אנשים, חפצים, שירים, הרגלים, נופים, טעמים. השנה, מרגיש לי אחר. תשעז בא מהשורש העז, בהגדרה המילונית – להחצין, להפגין אומץ וקור-רוח. בשנתיים האחרונות, יש

עוד >>